LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בשג"צ 1961/09

החלטה עליון

📋
מספר הליך1961/09
📂
סוג הליךבשג"צ
📅
תאריך12 במרץ 2009
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםליבל גרשון [שון לביא נ' כב' השופט א' גרוניס [בבית המשפט העליון]
👨‍⚖️
שופטיםא' חיות

תקציר

ניתוח משפטי של הפסיקה בנושא פטור מתשלום אגרה בהליכים בבית המשפט מבוא: מקרה זה עוסק במחלוקת על הסירוב להעניק פטור מאגרת בית משפט למערער, אשר ערער על החלטה זו באמצעות ערעור. עקרונות הליבה המשפטיים סובבים סביב הקריטריונים לפטור מאגרה, הרעיון של גילוי עילה ("סיבה") כתנאי לפטור, והסטנדרטים המשפטיים להתערבות שיפוטית בהחלטות רשם. עקרונות משפטיים וחידושים משפטיים בולטים: I. סטנדרט לפטור מתשלום על סמך קיומה של עילה - על פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, ניתן להעניק פטור מאגרת בית משפט אם העתירה *מגלה עילה*. דרישה משפטית זו מדגישה כי על העתירה להוכיח טעם או בסיס מהותי המצדיק את הפטור. - הקריטריון של "גילוי עילה" משמש כסטנדרט שומר סף שנועד למנוע בקשות פטור מאגרות חסרות בסיס או חסרות בסיס, תוך שמירה על שלמות ויעילות המשאבים השיפוטיים. II. ביקורת שיפוטית על החלטות רשם - התערבות שיפוטית בהחלטות רשם הנוגעות לפטור מאגרות מאופיינת כחריגה, ומגבילה את הביקורת למקרים בהם נפלה טעות ברורה, התנהלות שרירותית או פגיעה בזכויות פרוצדורליות או מהותיות (ראו: ע"א 8329/07 וסרמן נ' פורת). - הרציונל מדגיש את הכבוד המוענק למומחיות ולהחלטות התפעוליות של הרשמים, תוך חיזוק היעילות הפרוצדורלית וכיבוד הפרדת התפקידים השיפוטיים. III. שיקולים היסטוריים מעבר לתיעוד - ההחלטה מציינת כי טענותיה ועתירות קודמות של המערערת נדחו או נדחו, מה שמדגיש את חשיבותן של דוקטרינות המיצוי הפרוצדורלי. - ניסיונות חוזרים ונשנים להתדיין באותו נושא ללא סיבה מספקת נתפסים בספקנות, במיוחד כאשר התביעות הן בעצם התדיינות חוזרת או ניסיונות "טיעון מחדש" כדי לעקוף סטנדרטים פרוצדורליים. IV. תפקיד הראיות וחשיפת המסמכים - המערערת טוענת כי מסמכים נוספים וטענות עובדתיות שלא נחשפו קודם לכן יכולים לבסס עילה. עם זאת, בתי המשפט טענו כי עצם קיומם של מסמכים שלא נחשפו אינו מצדיק באופן אוטומטי פטור מאגרה, אלא אם כן הם מוכיחים סיבה מהותית. - העיקרון מדגיש את הצורך בגישה שיפוטית עקבית המונעת ניצול לרעה של כללים פרוצדורליים ומבטיחה כי פטור מאגרות יינתן על סמך מצוקה אמיתית והצדקה מהותית. 5. השלכות משפטיות של עתירות חוזרות או קלות דעת - בתי המשפט מכירים במגמה שבה מבקשים מגישים עתירות מרובות באותו נושא - לעתים קרובות נדחות - מה שמהווה סיכון לניצול לרעה של הליכי בית המשפט. - חידוש משפטי בהקשר זה כרוך במנגנוני פיקוח שיפוטיים: בתי המשפט מקפידים למנוע את סתימת מערכת המשפט בעתירות חוזרות ונשנות ובלתי מבוססות המתחזות לטענות לגיטימיות. מסקנה: הניתוח מדגיש כי הפטור מאגרת בית משפט תלוי ביסודו בהוכחת העילה, כאשר הנטל המוטל על העותר להוכיח באופן משכנע מצוקה כלכלית או סיבות מוצדקות אחרות. בתי המשפט שומרים על עמדה שמרנית, שומרים התערבות למקרים חריגים, ומקיימים סטנדרטים פרוצדורליים שנועדו למנוע ניצול לרעה. עקרונות אלה מבטיחים כי ההליך השיפוטי יישאר הוגן, יעיל ועמיד בפני ניסיונות ליטיגציה חסרי ערך, ומחזקים את חשיבותה של עילה מהותית בהליכי פטור מאגרה.

חקיקה מקושרת

תקנות בתי המשפט (אגרות)

בשג"צ 1961/09 ליבל גרשון [שון לביא נ' כב' השופט א' גרוניס [בבית המשפט העליון], עליון (12.3.2009)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית