תמ"ש 48965-01-22

תקציר

במחלוקת משפטית ארוכה זו, הוטל על בית המשפט לקבוע האם העברת דירה לבתם הבכורה של זוג גרוש היא מתנה לגיטימית או אסטרטגיה להימנע מתשלום מס רכישה גבוה שנקבע בעת שההורים רכשו נכס שני. התובע, האב, טען כי ההעברה לבת הייתה זמנית ולצורך העלמת מס, וטען כי מעולם לא התכוון להעניק את הדירה במתנה לצמיתות. הנתבעות, האם והבת, טענו כי מדובר במתנה אמיתית שנועדה להבטיח את עתידה הכלכלי של הבת. בית המשפט בחן את הדינמיקה המשפחתית, הנסיבות הכלכליות וההתנהלות לאחר ההעברה. בית המשפט הצביע על חוסר עקביות בטענות הנתבעים ומצא ראיות משמעותיות התומכות בגרסת התובעת, לרבות קשיים כלכליים שסתרו את כדאיותה של מתנה כזו ועדויות על יחסי אב ובת מתוחים. בית המשפט פסק לטובת התובע, הורה על רישום מחצית הזכויות בדירה על שמו וחייב את הנתבעים בהוצאות. מתוך הכרה בהיבט העלמת המס, בית המשפט אף הפנה את פסק הדין לרשויות המס לצורך פעולה מתקנת. לפיכך, פסק הדין הכריז על ההעברה כחוזה למראית עין בלבד, ולא כמתנה אמיתית, והבטיח אחריות משפטית והגנה על האינטרס הציבורי.