עת"מ 1921/05

תקציר

העותרים הם דיירים מוגנים בחלק מקומת הקרקע של בניין ברמלה מאז שנת 1994. הבניין נרכש על ידי המשיבה השנייה בשנת 2004. העותרים טוענים כי הם משתמשים בדירה לאחסון בגדים. אומרים שהבניין במצב של הזנחה ונחשב מסוכן. המשיבים מבקשים לפנות את העותרים ולהרוס את המבנה. העותרים הגישו עתירה נגד צו ההריסה. בית המשפט קבע כי הבניין אכן מסוכן אך אינו נמצא בסכנת התמוטטות. העירייה לא שקלה את האפשרות לשפץ את המבנה או להורות על סגירתו, שהם צעדים פחות קיצוניים מהריסה. לפיכך קיבל בית המשפט את העתירה וביטל את צו ההריסה. במקום זאת, על העירייה לשקול להפעיל את סמכותה לדרוש את שיפוץ הבניין או סגירתו ופינוי דייריו. אם לא ניתן לשפץ את הבניין או שהדיירים מסרבים להתפנות, העירייה יכולה להורות על הריסתו. לכל אחד מהמשיבים נפסק שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.