ע"ע 27600-10-11

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המערערת לתקן את כתב התביעה, בנימוק של שיהוי פרוצדורלי ואופיו המהותי של התיקון, שהיה כרוך בהכנסת עילת תביעה חדשה שנתיים לתוך ההליך. המערערת לא הגישה בקשה במועד והיה עליה לפעול כאשר הוצג בפניה לראשונה התקנון. בית המשפט דחה גם הגשת תצהיר נוסף על ידי המערערת, בקובעו כי הוא לא היה נחוץ וניתן היה לכלול אותו בתצהיר הראשוני. בקשותיו הפרוצדורליות של המערער, לרבות זימון עד חדש, נדחו כבלתי רלוונטיות או בטרם עת. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על טוהר הכללים הפרוצדורליים כדי למנוע עיכובים מיותרים וחוסר יעילות בהליכים משפטיים. באשר לפיטורי המערערת, לא מצא בית הדין כל ראיה לשיקולים זרים או חסרי תום לב; במקום זאת, הפיטורים התבססו על נימוקים אקדמיים ומקצועיים. עם זאת, בית הדין זיהה פגמים מהותיים בהליך, וציין כי למערער לא נערך שימוע ראוי והוא לא היה מודע לסיבות הספציפיות לפיטוריו, אשר פגעו בהליך הוגן. למרות פגמים אלה, בית המשפט פסק נגד השבה בשל הזמן שחלף מאז הפיטורים, ובחר במקום זאת בפיצוי. למערערת נפסקו 40,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים בגין ליקויים פרוצדורליים ועוגמת נפש. כן הורה בית המשפט למשיב לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. פסק הדין ניתן בדצמבר 2015, בנוכחות הצדדים.