ת"א 5050-07-15

תקציר

הן התובע והן הנתבע טוענים לזכויות בנכס במזרח ירושלים. התובע תובע את הזכויות באמצעות ירושה מאחיו ובאמצעות רכישה מאלמנת אחיו. מנגד, הנתבע טוען לזכויות באמצעות שני הסכמי מכר; האחד בשנת 1985 בין האח המנוח לאחותו והשני בשנת 2010 בין האחות לנאשם. השופטת דנה בהרחבה בזכויותיו המוכחות של התובע בנכס באמצעות ירושה ורכישה, ובטענותיו הבלתי משכנעות של הנתבע. השופטת מצביעה על סתירות וסתירות רבות בטיעוני הנאשם ובעדויותיו בהליכים שונים. טענת הנתבע כי רכש את הנכס מאחותו בשנת 2010 נדחית בשל גרסותיו הבלתי מהימנות והסותרות לאירועים. יתר על כן, השופט אינו מוצא כל הצדקה לטענות הנתבע ביחס להסכם משנת 1985, שכן הן אינן נתמכות וסותרות ראיות אחרות. לאחר שביסס את זכויותיו של התובע בנכס ודחה את טענות הנתבע, פוסק השופט לטובת התובע. הנתבע ומי מטעמו מצווים לפנות את הנכס ולהחזיר את החזקה לתובע עד למועד שנקבע. כמו כן, השופט פוסק לתובע הוצאות בסך 25,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין, שיישאו בהם הנתבעים.