תאד"מ 28032-09-20

תקציר

התובע, מתווך נדל"ן, תבע את הנתבע על סך 55,724 ₪, דמי תיווך בגין עסקת מכר של נכס בקיסריה. התובעת טענה כי היא הייתה הגורם היעיל במכירה, שכן היא הראתה את הנכס לנתבע והייתה זכאית לתשלום לפי ההסכם ביניהם. הנתבע טען כי התובעת לא הראתה לו את הנכס וכי היא לא הייתה הגורם היעיל במכירה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הנכס נכלל בצו לשירותי תיווך אך התובע הראה את הנכס לנתבע רק בקצרה או הצביע עליו מבחוץ. עוד נמצא כי עו"ד אחרת, נירה שגב, הביאה לראשונה את הנכס לידיעת הנתבעת. משכך, טענת התובעת כי היא הייתה הגורם היעיל היחיד במכירה לא נתמכת. עם זאת, בהתחשב בתמורה החוזית, בזהות הנכס ובקרבת הזמן בין הצגת הנכס על ידי התובע לבין עסקת המכר, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית למחצית מדמי התיווך המוסכמים. לפיכך, חויבה הנתבעת לשלם לתובע סך של 31,847 ₪, כולל דמי תיווך בשיעור של 0.75%, מע"מ והפרשי הצמדה החל מיום 1.7.2018. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לכסות את הוצאות התובע ושכר טרחת עורך דין, בסך 6,500 ₪. סכום זה היה נמוך משמעותית מדרישת התובע, שכן בית המשפט מצא מחלוקת כנה ואמיתית.