ע"א 402/75

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בערעור ובערעור נגדי על החלטת ערכאה נמוכה יותר בנוגע לתביעת פיצויים בגין מותו של ישראל המשיח שנפגע ממשאית. פסק דינו של בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט קמא כי נהג המשאית אשם במידה רבה בתאונה, אך ביטל את קביעתו בדבר רשלנות תורמת מצד המנוח. בהתבסס על חומר הראיות, מצא בית המשפט העליון כי העמימות סביב הנסיבות המדויקות של התאונה משמעה שלא ניתן להוכיח את רשלנותו הנטענת של המנוח. לפיכך, גם הערעור שכנגד, שביקש להגדיל את שיעור הרשלנות התורמת, נדחה. בית המשפט העליון הכריע גם בשתי נקודות ערעור נוספות, הנוגעות לתמיכה הכלכלית הצפויה של המנוח בהוריו ולשיעור הפיצוי בגין קיצור תוחלת החיים. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בקביעתו של המנוח כי המנוח לא היה ממשיך לתמוך כלכלית בהוריו וכן אישר את שיעור הפיצוי כראוי. עם זאת, בית המשפט מצא טעם בטענה בעניין הריבית. בית המשפט העליון קבע כי יש לחשב את שיעור הריבית בשיעור של 11% מיום הגשת התביעה ועד ליום 13.5.1973, בשיעור של 15% מיום 14.5.1973 ועד ליום 22.1.1975, ובשיעור של 22% מיום 23.1.1975 ועד ליום מתן פסק הדין. המשיבים חויבו לשלם למערערים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 1,000 ל"י.