עש"מ 9433/07

תקציר

תכליתו העיקרית של חוק המשמעת לעובדי מדינה היא להגן על אופיו ותפקודו של השירות הציבורי ולשמור על אמון הציבור. החוק מפרט פעולות משמעת שונות שבית הדין יכול לנקוט נגד עובדים, לרבות פיטורים ופסילה. פעולות אלה נועדו להגן על השירות הציבורי, לשמש גורם מרתיע ולשמור על אמות המידה של שירות המדינה. עם זאת, החוק אינו קובע חובת השבה לאחר פיטורים ופסילה. בית הדין קבע כי ההחלטה להחזיר את המשיב לתפקיד נוגדת את לשונו ולרוחו של החוק ומפחיתה מחומרת הפיטורים והפסילה שאושרו. החזרה כפויה זו סותרת גם את חוקי העבודה ודיני החוזים, אשר בדרך כלל אינם מעודדים יחסי עובד-מעביד כפויים. החריג הוא כאשר יש פיטורים לא ראויים או פגיעה בזכויות חוקתיות, וזה לא המקרה כאן. יתר על כן, התנהגותה הפסולה של המשיבה הובילה לפיטוריה; בכך פוגעת החלטת בית הדין בסמכות הניהולית של המעסיק. מסיבות אלה הערעור מתקבל, והמדינה אינה מחויבת להחזיר את העובד. עם זאת, המדינה ציינה כי תעשה מאמץ לשקול את החזרתו של העובד.