ת"א 2259/08

תקציר

השופטת, אורית אפעל גבאי, דחתה את טענת התובעים כי הנתבעים, רשויות השלטון הישראלי, אחראים לנזקים שנגרמו לכאורה בשל העיכוב בבניית שכונת מגורים חדשה בהתנחלות גבעת זאב בגדה המערבית. התובעים, שתי חברות בנייה, טענו כי האינתיפאדה ומעשי האיבה שבאו בעקבותיה סיכלו הסכמי פיתוח ובנייה וכי על הנתבעים לפצות אותם על הנזקים שנבעו מהעיכוב. השופט גבאי הניח, לצורך הטיעון, כי הסכמי הבנייה סוכלו. עם זאת, היא קבעה כי טענת הסיכול של התובעים יכולה לכל היותר לשמש בסיס לביטול ההסכמים, ולא לתביעת פיצויים מהנתבעים. עוד טענה כי התובעים הוכיחו בהתנהלותם כי לא ויתרו על הפרויקט, ולמעשה זנחו את טענת המניעה וויתרו עליה. כמו כן, קבעה השופטת כי הנתבעים לא פעלו בחוסר תום לב ולא הפרו את ההסכמים. תחת זאת, הנתבעים ניסו לסייע לתובעים ולהקל עמם הקלות משמעותיות. השופט גבאי הדגיש כי הקושי העיקרי שעמד בפני הפרויקט הוא היעדר מכירות, שלא נגרם על ידי הנתבעים או המועצה המקומית. היא הגיעה למסקנה כי התובעים לא הצליחו לבסס את טענתם כי הנתבעים אחראים לנזקים הנטענים ולכן דחתה את דרישתם לפיצוי. התובעים חויבו לשלם למועצה המקומית שכר טרחת עורך דין והוצאות של הנתבעים, בסך 75,000 ₪, וכן 25,000 ₪.