עב"ל 731/07

תקציר

בית המשפט דחה את הערעור, ואישר את קביעת בית המשפט המחוזי כי המערערת אינה זכאית להיות "אלמנה" לפי סעיף 238 לחוק, הכולל ידועים בציבור החיים עם המבוטח בעת פטירתו. למעמד זה נדרשים שני תנאים מצטברים: על בני הזוג לראות זה את זה כבני זוג ולנהל משק בית משותף. במקרה זה, אף אחד מהתנאים לא התקיים. המערער והמנוח התגוררו בדירות נפרדות, שמרו על עצמאות כלכלית ולא חלקו בחיי היומיום או בהוצאות. טענת המערערת כי התפתחו קריטריונים לקביעת משק בית משותף, המצביעים על כך שאין צורך בחשבונות משותפים, נדחתה. הראיות לא הראו ניהול כספי או אישי משותף, וטענות לשיבוש על ידי בנות המנוח לא שכנעו את בית המשפט בפירוד כלכלי כפוי. זאת ועוד, הכרתה המוקדמת של המערערת כידועה בציבור על ידי מוסדות אחרים לא ביטלה קביעה זו, שכן אמות מידה שונות חלות בחוק הביטוח הלאומי. פרשנויות משפטיות קיבלו יותר ויותר הסדרים גמישים הדומים לנישואין, בהתחשב במציאות של מערכות יחסים מודרניות, אך התלות הכלכלית נותרה חיונית לקצבאות הניצולים. הערעור נדחה בשל היעדר ניהול משק בית משותף ותלות הדדית כלכלית, החיונית לסיווגה של המערערת כידועה בציבור הזכאית לקצבת שאירים.