עת"מ 279/07

תקציר

בעל נכס בתל אביב, המסווג כנכס שאינו למגורים, ערער על החלטת ועדת הערר לארנונה של עיריית תל אביב בנושא ארנונה. הבעלים טען כי יש לפטור את הנכס ממס בהתבסס על סעיף 330 לפקודת העיריות, המעניק פטור אם הבניין ניזוק במידה שאינה ראויה למגורים. ועדת הערר דחתה בעבר טענה זו, עליה ערער הבעלים, בקובעה כי החלטת הוועדה התבססה על פרשנות מיושנת של סעיף 330. פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון קבע כי המבחן לקביעת תחולתו של סעיף 330 הוא מבחן פיזי אובייקטיבי, הנצפה על ידי אדם סביר, ולא שקל את הכדאיות הכלכלית של שיפוץ הנכס. יש להחיל את פסק דינו של בית המשפט העליון על מקרה זה, ומאחר שוועדת הערר החילה מבחן כלכלי, יש להפוך את ההחלטה. כמו כן, החלטת הוועדה לא העריכה די הצורך את מצבו הנוכחי של הנכס, ולכן יש להחזיר את התיק לוועדת הערר לצורך בחינה מחודשת וקביעה האם הנכס, במצבו הנוכחי, ראוי לשימוש. הערעור התקבל, והדיון מוחזר לוועדת הערר עם הנחיות לפעול בהתאם להנחיות שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט העליון. המשיב חויב לשלם למערערת הוצאות ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪ + מע"מ.