ע"פ 5432/17

תקציר

הכרעת הדין דוחה את ערעורם של הנאשמים, שהורשעו בשורה של עבירות, בהן תוכנית מאורגנת לשדוד אדם בשם מכונית הב.מ.וו של מוחמד, תוך סיכון ביטחונו ופגיעה בכבודו. הנאשמים טענו כי נפלה טעות בגזר דינם בהשוואה לשותפיהם, אך בית המשפט קבע כי ההבחנה ביניהם כמתכננים העיקריים של הפשע הייתה מוצדקת. עוד מוזכר בפסקה כי העונשים שהוטלו לא היו מופרזים או חורגים מהנורמות, ועל כן אל לערכאת הערעור להתערב. האשמים העיקריים, עלאא ועימאד, היו פעילים לאורך כל שלבי העבירה השונים ואף הודו בעבירה נוספת של כליאת שווא. בית המשפט דחה גם את טענות הנאשמים בדבר המשקל שניתן לשיקולים שונים בגזר דינם, בקובעו כי אלה היו מאוזנים כראוי. בנוסף, ציין השופט את מאמצי השיקום של עלאא וקיווה שהיא תמשיך בדרך זו. לבסוף, בפסק הדין מוזכר כי יש להפעיל את עונש המאסר על תנאי שנגזר על עימאד מתיק קודם בת"פ 53934-07-10 משום שהתנהלותו העבריינית הנוכחית מבססת באופן מהותי את יסודות העבירה של סיוע לגניבת רכב. השופט נ' סולברג נתן את פסק הדין, עליו הסכימו השופטים א' ברון וי' אלרון.