ת"א 28345-03-16

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב סכסוך הפקעת מקרקעין, כאשר מקרקעי התובע הופקעו על ידי הנתבע, ושני הצדדים הסכימו על זכאותו של התובע לקבלת פיצויים בגין ההפקעה. המחלוקת העיקרית היא בגובה הפיצוי, ובפרט בדמי החכירה האבודים, כאשר התובעת טוענת לשיעור גבוה יותר של 6% והנתבעת מציעה שיעור נמוך יותר של 2.5% לאזורי מגורים ו-1.5% לשטחים חקלאיים. בית המשפט מצדד בתובע וקובע כי יש לקבוע את שיעור דמי החכירה האבודים על 6%. הדבר מוצדק בצורך לפצות את התובע על האיחור בתשלום בגין ההפקעה, וכן לתמרץ את הנתבע לשלם במועד. שיעור זה עולה בקנה אחד גם עם פסיקות קודמות וחוות דעת מומחה של בית המשפט. בנוסף, שווי הקרקע כולל את הפוטנציאל העתידי שלה, אשר יש לקחת בחשבון בעת קביעת הפיצוי. בית המשפט ממנה מומחה שיעריך את פרטיה הספציפיים של חלקת המקרקעין, וקביעתו כי שיעור חכירה של 6% הוא ראוי עומדת בעינה, למרות התנגדות הנתבעת. התובע זכאי גם להוצאות נלוות, לרבות שכר טרחת שמאי סביר, החזר שכר טרחה ששולם ושכר טרחת עורך דין, הנקבעים בשיעור של 5% מסכום הפיצוי. תשלומי הפיצויים ישולמו בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, בניכויים כנדרש בחוק, או שייגרמו להם הפרשי הצמדה וריבית.