עמ"נ 47951-03-10

תקציר

הערעור מתייחס למחלוקת בדבר חברותה של אגודה שיתופית, המערערת מצפה - אגודה חקלאית שיתופית להתיישבות בע"מ, באגודה שיתופית אחרת, המשיבה תנובה. מצפה הוקמה בשנת 1908 על ידי פועלי העלייה השנייה ליד טבריה וחבריה שיווקו את תוצרתם החקלאית באמצעות תנובה. במהלך השנים גבתה תנובה תשלומים ממצפה שסווגו כ"גבייה תמורת מניות", והונפקו למצפה מספר תעודות מניה. מצפה טענה כי היא "ירשה" את חברותם של החקלאים ההיסטוריים של מצפה בתנובה, וכי יש להכיר בה כחברה בתנובה מכוח רצף היסטורי זה ושיווק תוצרתה באמצעות תנובה, או לחילופין כי מצפה התקבלה כחברה בתנובה מכוח התנהגותה. רשם האגודות השיתופיות דחה טענות אלה, וקבע כי חקלאי מצפה ההיסטוריים אינם תאגיד, ולכן אינם יכולים להיות חברים בתנובה המקבלת רק חברי תאגיד. גם אם הם היו תאגיד, הם לא היו מהסוג שיכול להתקבל כחבר בתנובה. זאת ועוד, קבע הרשם כי אין רצף היסטורי בין חקלאי מצפה לבין המערערת, וכי מצפה מעולם לא התקבלה כחברה בתנובה, לא באופן פורמלי ולא בהתנהגות. גם החוקר שמונה על ידי הרשם, שניהל הליך אינקוויזיטורי, והרשם, דחו את הטענות בדבר פגמים פרוצדורליים. בית המשפט קבע, כי המערערת לא הצליחה להוכיח כי מצפה ההיסטורית היא תאגיד, וממילא לא מסוג שיכול להיות חבר בתנובה. עוד קבע בית המשפט כי אין רצף היסטורי בין חקלאי מצפה לבין המערערת. בנוסף, בית המשפט מצא כי החברות בתנובה לא נוצרה בהתנהגות, שכן הראיות לא הראו כי חקלאי מצפה התנהגו כחברים בתנובה, או כי תנובה התייחסה אליהם ככאלה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת בדבר פגמים פרוצדורליים, וקבע כי ההליכים בפני החוקר והרשם היו תקינים. לפיכך, הערעור נדחה. המערער חויב לשלם למשיבים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך של 15,000 ₪.