ע"א 3939-08-07

תקציר

הערעור נדחה. טענותיו של המערער בדבר קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, בפרט ביחס לטענותיו בדבר יידוע המשיב בדבר החלפת מד המהירות, אינן נתמכות וסותרות את חומר הראיות. בית המשפט מקבל את גרסתו של המשיב לאירועים ואת מהימנותו. גם טענת המערער כי המשיב הפר את חובתו למזער את הנזק בכך שסירב לבטל את העסקה אינה משכנעת. בית המשפט מסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי המשיב לא היה חייב לקבל את הצעת המערערת לבטל את העסקה, בהתחשב בכך שהמשיב השקיע ברכב והיה זכאי להשאיר את החוזה על כנו ולתבוע פיצוי בגין הנזק שנגרם. זאת ועוד, התנהלותו של המערער, הכוללת זיוף מד המהירות וביצוע מרמה, נחשבת שערורייתית וראויה לגינוי. הפיצויים העונשיים שנפסקו נגד המערערת מוצדקים וראויים, ובית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בהחלטה זו. בנוסף, בית המשפט פוסק למשיב פיצוי נוסף בסך 10,000 ₪ בגין עוגמת נפש. פסק דינו של בית משפט קמא בעניין הוצאות המשפט נשמר אף הוא, שכן ערכאת הערעור בדרך כלל אינה מתערבת בהחלטות אלה. לבסוף, נדרש המערער לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב, והערעור נדחה.