עת"מ 55078-01-21

תקציר

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה שתי עתירות שערערו על תכנית לאיחוד וחלוקה של חלקת אדמה גדולה בבעלות מספר אנשים. העותרים טענו כי התכנית פגומה משום שלא כללה את כל שטח המגרש, כי מגרשי הפיצויים שהוקצו לא שמרו על רצף טריטוריאלי, כי שיעור ההפרשות לצרכי ציבור היה גבוה, כי הליך האישור היה לקוי וכי לא התקיים הליך שיתוף ציבור. בית המשפט קבע כי ההחלטות התכנוניות היו סבירות והתקבלו בהתאם לחוק. היא הדגישה את תפקידו המוגבל של בית המשפט בביקורת על החלטות תכנוניות, שאינו כרוך בהחלפת שיקול דעתו שלו בזה של רשויות התכנון. באשר לטענות הספציפיות, מצא בית המשפט כי החרגת חלק קטן מהחלקה מהתכנית הייתה סבירה והתבססה על שיקולים תכנוניים. עוד נקבע כי הקצאת מגרשי הפיצויים הייתה סבירה וכי העותרים לא הוכיחו פגיעה בלתי סבירה בעקרונות הקרבה והשווי היחסי. בית המשפט דחה את הטענה כי התכנית אושרה בהליך לקוי, וקבע כי ועדת המשנה והוועדה הארצית בחנו בקפידה את הטענות וההמלצות. בית המשפט הסכים עם עמדתם העקרונית של העותרים בדבר חשיבות שיתוף הציבור בהליכי התכנון, אך לא מצא הצדקה לבטל את התכנית במקרה זה. גם הטענות הפרטניות שהעלה כל עותר נדחו, לרבות טענות הנוגעות לגודל חלקות התמורה, שינויים בתכנית שפורסמה ואי התחשבות בהשקעותיהם בחלקה. לבסוף, קבע בית המשפט כי אי חלוקת שטח התכנית למתחמים קטנים יותר היא סבירה ונתונה לשיקול דעתן של רשויות התכנון. משכך, נדחו העתירות ללא הוצאות.