ת"א 18327-12-11

תקציר

התובעת, כימיפל, והנתבעת, ניאופרם, שתיהן חברות הפועלות בשוק התרופות. ניאופרם פועלת גם בשוק הקוסמטיקה. ניאופרם היא בעלת מניות מיעוט בכמיפל, המחזיקה ביותר מ-10% ממניותיה. לטענת כמיפל, לנאופרם יש אינטרס אישי שלילי בעסקה מהותית בין כמיפל לבין צד שלישי, לונדי. העסקה קשורה לשיווק והפצה של מוצרי קוסמטיקה מסוימים וכמיפל מבקשת לאשר אותה באסיפה כללית. כימיפל מבקשת מבית המשפט לקבוע כי אין לספור את קולות ניאופרם כחלק מבעלי מניות המיעוט שאין להם עניין אישי בעסקה. לחילופין, כמיפל מבקשת מבית המשפט לוודא שניאופרם פועלת בתום לב בעת ההצבעה. ניאופרם טוענת כי מדובר בטענה מוקדמת מדי וכי על בית המשפט להתערב רק לאחר קיום האסיפה הכללית. עוד טוענת ניאופרם כי אין לה אינטרס אישי שלילי וכי אין לשלול ממנה את זכות ההצבעה. בית המשפט מסכים עם טענותיה של חמיפל. היא מוצאת כי לנאופרם אינטרס אישי שלילי בעסקה בשל התחרות הישירה בין החברות, בעיקר בשוק הקוסמטיקה, והרווח הפוטנציאלי שניאופרם עומדת להרוויח מפגיעה בעסקיה של כמיפל. בית המשפט קובע כי האינטרס האישי של ניאופרם הוא גלוי ויש להכריע בו לפני קיום האסיפה הכללית. מאחר שגם לבעל השליטה וגם לרוב בעלי מניות המיעוט יש עניין אישי בעסקה, בית המשפט ממנה מומחה שיכריע באישור העסקה, על מנת להגשים את כוונת המחוקק העומדת מאחורי האישורים הנדרשים לעסקאות מסוג זה. המומחה יהיה נוכח באסיפה הכללית ויקבל את ההחלטה בשם בעלי המניות, בהתבסס אך ורק על טובת החברה. בית המשפט הורה לנאופרם לשלם לכמיפל 50 אלף שקל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט.