עמ"נ 6070-03-11

תקציר

המערערת, חברה ממשלתית המפעילה סניפי דואר, ערערה על החלטת ועדת ערר ארנונה של עיריית צפת. הוועדה סיווגה שניים מנכסיה של המערערת כ"רשתות קמעונאיות", ששיעור המס בהן גבוה יותר, ואילו המערערת טענה כי יש לסווגם כ"סוכנויות דואר", ששיעור המס בהן נמוך יותר, או לחילופין כ"כל עסק אחר שלא צוין". הנכסים המדוברים היו סניפי דואר. העירייה המשיבה התנגדה לפרשנותה של המערערת, וטענה כי המחוקק הבחין במכוון בין "סניפי דואר" לבין "סוכנויות דואר". בית המשפט הסכים עם המערערת כי יש להתחשב בתכלית החוק, וכי יש להחיל פרשנות תכליתית המתחשבת בשימוש בנכסים. בית המשפט מצא כי יש לסווג את הנכסים כ"סוכנויות דואר" ולא כ"רשתות קמעונאיות", שכן הסיווג האחרון אינו תואם את אופי פעילותה הכלכלית של המערערת. עוד קבע בית המשפט כי אם לשון הצו לא תאפשר את סיווגם של סניפי הדואר כ"סוכנויות דואר", אזי יחול הסיווג השיורי של "כל עסק אחר שלא צוין". המערער זכה בהוצאות משפט.