ד"מ 7842/03

תקציר

התובע, עובד, הגיש תביעה נגד מעסיקו, הנתבעת מס' 1, ונתבעת יחידה, הנתבעת מס' 2, בגין שכר והטבות שונות שלא שולמו כתוצאה מיחסי העבודה ביניהם. בית הדין קיבל את טענת התובע כי העסקתו החלה באוקטובר 1999, למרות טענת הנתבעת כי החלה בחודש יוני 2001. השאלה הקריטית הייתה טיבה של מערכת יחסים זו, כאשר בית המשפט הכיר בה כיחסי עובד-מעביד ולא כדינמיקה של נותן שירות-נציב. מסקנה זו הושגה לאחר בחינת גורמים שונים, לרבות השתלבותו של התובע במערכת הארגון, משך העסקתו ועבודתו הבלעדית אצל הנתבעת. יתר על כן, בית המשפט החליט להרים את מסך ההתאגדות, תוך הכרה בשימוש לרעה של הנתבע במבנה התאגידי על ידי הקמת עמותות מרובות שפורקו ללא מתן סעד לנושים. החלטה זו נומקה בהיעדר ההפרדה של הנתבע בין נכסים אישיים לנכסי החברה ובעדותו המתחמקת. כתוצאה מכך, הטיל בית המשפט על הנתבע הבודד אחריות אישית לחובותיו של הנתבע מס' 1. באשר לשכר שלא שולם, פסק בית המשפט לתובע שכר עבודה בסך 1,810 ₪ עבור החודשים מאי ויוני 2002, בתוספת שכר טרחת פיצוי בסך 500 ₪. בנוסף, התובע קיבל תשלומים עבור חופשה שנתית שלא נוצלה, דמי הבראה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. עם זאת, התביעה לשכר עבור קורס פתולוגיה נדחתה מחוסר ראיות. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעת לכסות את הוצאות המשפט של התובע ואת שכ"ט עורך הדין בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.