ת"א 38110-07-11

תקציר

התובע, איטח, הגיש תביעה לפסק דין הצהרתי, בה ביקש לבסס את זכויות הבעלות שלו בדירה הממוקמת ברחוב קיבוץ גלויות 9/2 בחיפה. לטענתו, שני הסכמים, האחד משנת 1998 והשני משנת 2003, מקנים לו זכויות אלה. עם זאת, השופט פסק נגד איטח, בעיקר משום שלא הביא ראיות מספיקות לכך שהסכמים אלה תקפים ואמיתיים. ייפוי הכוח שהובא כאישור להסכמים לא העניק לבא כוחו של המוכר, מוחמד, את הזכות למכור את הדירה. יתר על כן, עדותו של יצחק הייתה סותרת וחסרת אמינות, במיוחד בכל הנוגע לידיעתו את נוהל הערת האזהרה ואת תשלומיו הנטענים. השופט ציין כי איטח, איש עסקים בעל אחזקות נדל"ן, היה צריך לנקוט משנה זהירות ואחריות להבטחת הצלחת העסקה, מה גם שמדובר בסכום כסף משמעותי. הנתבע, נסאר, שרכש את הדירה ממוחמד בשנת 2007, לא היה מודע להסכם הנטען של איטח ולא לקח חלק בפעילות חשודה כלשהי. משכך, דחתה השופטת את תביעתה של איטח למתן פסק דין הצהרתי וביטלה את צו המניעה הזמני המגביל עסקאות דירות. בנוסף, חויב איטח לשלם לנסאר שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקל.