ה"פ 365/99

תקציר

המבקש, הבעלים של מתחם הכולל מכלי מים ובריכות אגירה, חלק על החלטת העירייה המשיבה לשנות את חיובי הארנונה לשנת המס 1999. העירייה החליטה לחשב את הארנונה על כל המתחם כמבנה תעשייה והרחיבה את שטח החיוב עבור מכלי מים, מה שהביא להעלאת מס משמעותית שהוטלה רטרואקטיבית משנת 1992. המבקש טען כי אופן חישוב שטח המיכל אינו תקף וביקש להכריז על החיובים הרטרואקטיביים בטלים. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המבקש. בית המשפט קבע כי תקנות המדינה בנוגע לחישובי המס גברו על הוראות המס של העירייה, והפכו את החישובים החדשים ללא תקפים. בנוסף, בית המשפט הבחין בין סוגים שונים של טעויות מנהליות וקבע כי החלטת העירייה לשנות את סיווג הנכס ולהטיל מסים רטרואקטיביים נופלת לקטגוריה של טעויות בשיקול דעת, שלא ניתן לבטלן בדיעבד. פסק הדין הדגיש גם את עקרון החוקיות, וקבע כי אין לחייב נישומים בדיעבד בגין טעויות שלא גרמו. זאת ועוד, בית המשפט קיבל את טענת המבקשת כי תחולה רטרואקטיבית של שינוי בשטח החייב במס אינה מוצדקת, שכן המבקשת הסתמכה על המידות הקודמות. כתוצאה מכך, הכריז בית המשפט על חיוב המס כבטל והורה לעירייה לכבד את הסכמת הצדדים לשנת המס 1999 ואילך. פסק הדין הדגיש את חשיבות היציבות והסופיות בשומות המס, והגביל שינויים רטרואקטיביים לנסיבות חריגות.