ע"מ 55/09

תקציר

בית המשפט מצא כי המערער לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי שמו הטוב האישי הועבר בסכום של 990,000 ₪, ולפיכך דחה את הערעור בעניין תשלום המס על סכום זה. הסוגיה השנייה הייתה תביעתו של המערער לפטור ממס על פיצויי פיטורים שהתקבלו מהחברה באמצעותה הפעיל בית קפה. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב כי יש לפרש את המונח "פרישה" בפקודת מס הכנסה כמחייב ניתוק מוחלט של יחסי עובד-מעביד. מאחר שהמערער המשיך להיות בעל השליטה בחברה ולא פרש ממנה, ואף פתח מיזם עסקי חדש באמצעות אותה חברה, קבע בית הדין כי לא היה ניתוק מיחסי העבודה. כמו כן, יחסי העבודה לא נותקו לתקופה העולה על שישה חודשים, דבר שהיה מאפשר לראות בשתי תקופות העבודה תקופה רצופה. לפיכך, נדחתה גם תביעת המערערת לפטור ממס על פיצויי פיטורים. עם זאת, מאחר שהמשיב חזר בו מעמדתו בסוגיית חיוב המערערת במס הכנסה על רכיב המע"מ במהלך הדיון, קבע בית המשפט כי המערערים יישאו בהוצאות בסך 7,500 ₪ בלבד.