רע"א 8827/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא בתיק מורכב שבו מעורבות מספר חברות ורשות שמירת הטבע והגנים הלאומיים. התיק נסוב סביב הסכם זיכיון לניהול הגן הלאומי מצדה, כאשר המבקשים הם הזכיינים הנוכחיים. הוגשו מספר רב של תביעות ובקשות על ידי שני הצדדים הקשורות להסכם זה. פסק הדין הספציפי המסוכם כאן נוגע לבקשת רשות ערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע בנוגע להחלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו. החלטה זו מתייחסת לתביעת פינוי שנייה שהגישה הרשות על בסיס תום התקופה החוזית בין הצדדים. המבקשים ביקשו לדחות על הסף את תביעת הפינוי השנייה, תוך הסתמכות על הליכים מקבילים המתנהלים בבית המשפט המחוזי. בית משפט השלום דחה בקשה זו, והביא את המבקשים לפנות לבית המשפט המחוזי לקבלת רשות ערעור על החלטה זו ועיכוב ביצוע. בית המשפט המחוזי דחה את שתי הבקשות, מה שגרם למבקשים לערער לערכאה גבוהה יותר. בקשה זו למתן רשות ערעור לערכאה גבוהה יותר הייתה נשוא פסק דין זה. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור של המבקשים, תוך שהוא מותח ביקורת על ההתדיינות המוגזמת בין הצדדים ועל היעדר הצדקה לעיכוב נוסף של הביצוע. השופט מציין כי אמנם עדיף היה לקבל הסבר קצר מבית המשפט המחוזי, אך הנסיבות אינן מצדיקות גלגול שלישי של ההתדיינות, מה גם שאין מדובר בסוגיה ציבורית או משפטית מעבר למחלוקת הצדדים. השופט מדגיש את העומס המוטל על בתי המשפט ואת הצורך לייעל את ההליכים השיפוטיים באמצעות צמצום הליכים מקבילים. עוד יצוין, כי אי עיכוב ההליכים בבית משפט השלום לא צפוי לגרום לנזק בלתי הפיך, מה גם שיש די זמן לבית המשפט המחוזי לפסוק בערעור בטרם תושג התקדמות משמעותית בערכאה הנמוכה יותר. סיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, ועיכוב הביצוע הזמני מוסר. השופט מדגיש כי בית המשפט המחוזי יכול לשקול הוצאות בהתאם לתוצאת הערעור. פסק הדין, שניתן ב-27 בדצמבר 2015, קורא לצדדים לפתור את הסכסוך הממושך ביניהם ומתמקד בצורך ביעילות שיפוטית ובצמצום הליכים מקבילים.