בש"פ 7431/11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור לשחרורו של מבקש שנעצר בגין תקיפת בת זוגו, איומים עליה וחדירה לפרטיותה. הערעור, שנדון בבית המשפט המחוזי מרכז, היה על החלטת ערכאה נמוכה יותר להורות על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים המשפטיים. המבקש טען לשחרורו למסגרת טיפולית, אך בית המשפט קבע כי נוכח מסוכנותו הגבוהה של המבקש לחברה – כפי שמעידות עבירות אלימות בעבר והאובססיה שלו למתלוננת – חלופה זו אינה מספקת. המבקש הורשע ברוב סעיפי האישום נגדו, ולמרות המלצתו החיובית של שירות המבחן, החליט בית המשפט כי הצורך להגן על המתלונן והיעדר אפקט הרתעה של עונשים קודמים מחייבים את המעצר. החלטה זו, הדגיש בית המשפט, לא פגעה בשיקול דעתו של בית המשפט באשר לעונש ההולם. בפסק הדין הודגש כי מסוכנותו של המבקש גוברת על עניינו בשיקום, ולפיכך הוא יישאר במעצר עד למתן גזר הדין, דבר שעל הערכאה הנמוכה יותר לזרז. החלטה זו התקבלה על סמך הוראות סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי והתקבלה פה אחד.