ד"מ 2278-02-21

תקציר

ארבעה תובעים שעבדו בחברת גרין נט מיחזור וטיפול בפסולת בע"מ תבעו החזר הוצאות נסיעה מבתיהם, בגדה המערבית, למפעל החברה בעטרות. התובעים, תושבי האזור כהגדרתם בחוק, טענו כי עליהם לשלם עבור הנסיעה מבתיהם למחסום קלנדיה, שכן החברה סיפקה הסעות רק משם למפעל. החברה טענה כי ארגנה הסעות לעובדיה, לרבות התובעים, מהמחסום למפעל, וכי מימנה הסעה זו. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי טענות התובעים סבירות יותר מאשר לא. למרות שהתובעים לא סיפקו קבלות או עדים שיתמכו בטענותיהם, בית המשפט קיבל את גרסאותיהם בנוגע לעלויות הנסיעה וקבע כי עדותם נתמכת בראיות אחרות. עם זאת, בית המשפט מצא כי לתובע עארורי לא נגרמו הוצאות נסיעה כלשהן בתקופה בה נהג ברכבו הפרטי לעבודה, שכן התשלומים שקיבל מחבריו הנוסעים כיסו את הוצאותיו. בהתאם לכך, עארורי היה זכאי להחזר רק עבור התקופה שבה נסע בתחבורה ציבורית. באשר לעלות ההובלה מהמחסום למפעל, קיבל בית המשפט את טענת החברה כי היא מימנה הסעה זו והייתה רשאית לבחור את שיטת התשלום לקבלן ההובלה. בית המשפט קבע כי עלות הסעה זו היא 11.2 ש"ח ליום, בהתבסס על תשלום החברה של 1.2 ש"ח לשעת עבודה. בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהחברה רשאית לשקול שיקולים שאינם עלות התחבורה הציבורית, כגון זמינות התחבורה לאורך כל שעות היום ונוחות העובדים. לאחר שקבע את הוצאות הנסיעה שנגרמו לתובעים ואת עלות ההסעה שסופקה על ידי הנתבעת, חישב בית המשפט את סכומי ההחזר להם היו זכאים התובעים. לתקופות בהן התקרה היומית להוצאות נסיעה עמדה על 22.60 ש"ח, נקבעה קצבת הנסיעה על 11.40 ש"ח ליום. עבור התקופה עם תקרה יומית של 26.40 ש"ח חושבה הקצבה כ-13.80 ש"ח ליום. התובעים זכו בסכומים הבאים: אחמד חמדאן - 16,206 ₪; חוסני עארורי - 3,049 שקל עבור השנה הראשונה להעסקתו; עבד אל-ג'ווד כסאב - 8,653 שקל; ודאוד מועתן - 4,056 שקל. החברה חויבה לשלם סכומים אלה בתוך 30 יום, כאשר הפרשי ההצמדה והריבית יצטברו ממועד התביעה. כמו כן נדרשה החברה להשתתף בהוצאות המשפט של התובעים, בסך 4,000 שקל. לבסוף, בית המשפט העניק לתובעים רשות ערעור על הליך הדיון המזורז לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום.