ת"א 15048-12-16

תקציר

פסק הדין, שנחתם ביום 17.1.2024, מתייחס לפסק דין אזרחי בו תבע התובע, שבבעלותו חלקת אדמה, את הנתבע בגין תשלום דמי שכירות בחסר. הנתבע תפס את מקרקעי התובע ושילם דמי שכירות על בסיס הסכם קודם. עם זאת, התובעת טענה כי דמי השכירות נמוכים מדי ודרשה תשלומים נוספים. בית המשפט פסק לטובת התובעת והורה לנתבעת לשלם את ההפרש בין דמי השכירות בפועל לבין הסכום ששולם, בסך 25,182,617 ₪, בתוספת מע"מ. דמי השכירות נקבעו על 92 שקל למ"ר לשנה משנת 2012 ועד מועד הפינוי. עוד נקבע בפסק הדין כי על הנתבעת לשלם הפרשי הצמדה וריבית על דמי השכירות שלא שולמו, שיחושבו לפי מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים. הנתבעת ביקשה הבהרה לפסק הדין בטענה כי נפלו טעויות בחישובי התובעת בנוגע לדמי השכירות ששולמו בשנים 2012-2016, אשר מעולם לא הוכחו, וכי חישובי התובעת היו שונים מהותית משלהם. עוד נטען, כי התובעת חישבה באופן שגוי את ההצמדה. התובע השיב כי טענות הנתבע הן ניסיון מוסווה לערער וכי הסכומים ששולמו הוכחו ואומצו על ידי בית המשפט. באשר לחישובים הדגישה התובעת כי הם נערכו במדויק על פי הנחיות בית המשפט. לאחר עיון בטענות, בית המשפט לא מצא טעויות בחישובי התובעת ודחה את טענות הנתבעת. בית המשפט אישר את פסק הדין מיום 17.1.2024, המאשר את הסכומים שישולמו על ידי הנתבעת. הנתבעים חויבו לשלם לתובע הוצאות משותפות בסך 7,500 ₪, בנוסף לדמי השכירות וחיובים נוספים שפורטו בפסק הדין הקודם. פסק הדין מיום 17.1.2024 עומד בעינו, ועל הנתבעים לבצע את התשלומים בהתאם להוראות.