ת"א 35072-10-23

תקציר

בס"ד **ניתוח משפטי של פסק דין בת"א 35072-10-23 (בית משפט השלום תל אביב-יפו)** **מבוא** פסק הדין הנדון עוסק בתביעת רשלנות רפואית אשר הוגשה על ידי התובע נגד רופא ומרפאה. עיקר המחלוקת בין הצדדים בשלב זה של ההליך נוגע לדרישת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף עקב אי-הגשת חוות דעת מומחה מטעם התובע, אל מול בקשת התובע לפטור מהגשת חוות דעת או לדחות את מועד הגשתה, בשל מצבו הכלכלי. בית המשפט נדרש להכריע האם בנסיבות העניין יש להורות על סילוק התביעה על הסף. **הרקע העובדתי והטענות המרכזיות** התובע, אשר ביצע טיפולים אסתטיים אצל הנתבע, טוען כי ההזרקות בוצעו ברשלנות וכי הוטעה. הנתבעים, מנגד, עומדים על דרישתם להגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע, כמתחייב על פי תקנות סדר הדין האזרחי. התובע ביקש להיפטר מהגשת חוות דעת, בין היתר, בשל מצבו הכלכלי, והנתבעים התנגדו, בטענה כי התובע לא הוכיח את מצבו הכלכלי כראוי, וכי ייצוג על ידי הסיוע המשפטי אינו מהווה הוכחה מספקת. **הדיון המשפטי והכרעת בית המשפט** בית המשפט פותח בהדגשת מעמדה החוקתי של הזכות לגישה לערכאות, אשר הפכה לזכות יסוד מעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בית המשפט מדגיש כי ככלל, בתי המשפט נוטים שלא לחסום את הדרך לערכאות, ובפרט לא לסלק תביעה על הסף בטרם נשמעו ראיות, אלא במקרים חריגים. בהמשך, מפנה בית המשפט לתקנה 87(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הקובעת את החובה לצרף חוות דעת מומחה כאשר בעל דין מבקש להוכיח עניין שברפואה. כן מפנה בית המשפט לתקנה 87(ד), המאפשרת לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת, אם מצא הצדקה לכך, או לדחות את מועד הגשתה. **החידוש המשפטי וההלכה למעשה** ההחלטה המרכזית בפסק הדין היא **סילוק התביעה על הסף**, למרות העיקרון הכללי של שמירה על זכות הגישה לערכאות. בית המשפט מבהיר כי במקרים מסוימים, כגון זה הנדון, עינוי דין, סחבת והוצאות מיותרות מצדיקים החלטה על סיום ההליך בשלב מוקדם. בית המשפט מבחין בין מקרים שבהם נדרשת חוות דעת מומחה באופן מובהק, לבין מקרים שבהם התביעה מתבססת בעיקר על נזק לא ממוני (כאב וסבל). בפסק דין זה, בית המשפט קבע כי **כאשר העילה היא רשלנות רפואית, החובה להגיש חוות דעת מומחה היא מהותית ואינה ניתנת בקלות להיתרות, גם אם התובע מבקש פטור בשל מצבו הכלכלי.** הדגש בפסק הדין הוא על כך ש **אף אם קיימת נכונות עקרונית של בית המשפט לשקול פטור מהגשת חוות דעת, הדבר אינו גורף, ובמקרים של רשלנות רפואית, אי-הגשת חוות דעת עשויה להוביל לסילוק התביעה על הסף, במיוחד לאחר שניתנו לתובע הזדמנויות רבות לתקן את המחדל.** **היבט ההוצאות** מעניין לראות כי בית המשפט נמנע מהטלת צו הוצאות לחובת התובע. ההסבר לכך הוא חשש מ"הרתעת יתר" של אוכלוסיות מוחלשות מלממש את זכויותיהן בבתי המשפט. זהו היבט שמדגיש את רגישותו של בית המשפט למצבים כלכליים מורכבים, גם כאשר הוא נאלץ להורות על סילוק התביעה. **סיכום** פסק הדין מהווה דוגמה להחלת עקרונות יסוד בדיון אזרחי, תוך איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך ביעילות דיונית ומניעת סחבת. ההחלטה מדגישה את החשיבות של הגשת חוות דעת מומחה בתביעות רשלנות רפואית, וקובעת כי אי-עמידה בחובה זו, אף אם מלווה בבקשה לפטור מטעמי עוני, עשויה להוביל לסילוק התביעה על הסף. עם זאת, ניכרת רגישות מצד בית המשפט למצבים כלכליים קשים, המתבטאת בהימנעות מהטלת הוצאות.