ע"א 4015/98

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עניינם בסכסוך בין בעל דירה, המשיב, לבין חברה קבלנית, המערערת, על ליקויי בניה בדירת מגורים שנרכשה על ידי המשיב מהמערערת. בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת המשיב ופסק לו פיצוי כספי, והצדדים ערערו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי אישר את רוב פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר, אך ערך כמה שינויים. היא הסכימה עם המערערת כי יש לנכות מפסק הבוררות שני סעיפים: עבודתו של המשיב עצמו בדירה, בסך 3,030 ₪, וסכום של 5,000 ₪ שנפסק בגין פינוי הדירה במהלך תיקונים, אשר בית המשפט ביטל. בית המשפט קיבל גם את ערעורו הנגדי של המשיב בעניין ירידת ערך ופסק לו 15,000 ₪. המשיב היה זכאי גם להוצאות נוספות שנגרמו לו במסגרת הליך הערעור, לרבות הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ. טענתה העיקרית של המערערת בדבר ממצאי המומחה נדחתה, שכן מרבית הטענות לא הוצגו בפני הערכאה הפרוצדורלית. בית המשפט התייחס גם לטענות ספציפיות שונות הנוגעות לפגמים שונים ומצא כי טענות המשיב מוצדקות, למעט שני הסעיפים שצוינו לעיל. בנוסף, דן בית המשפט בפיצויים שנפסקו בגין נזקים לא ממוניים ועוגמת נפש, הסכים עם הערכת הערכאה הנמוכה יותר ודחה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד בסוגיה זו. השופטת א' פרוקצ'יה צירפה חוות דעת חלקית באשר להיבט הפיצוי בגין ירידת ערך, תוך שהיא חולקת על החלטת הרוב לפסוק פיצויים בגין ליקויי בנייה שתוקנו.