בג"צ 1601/90

תקציר

בג"ץ דן בשאלה האם יש לפרסם הסכמים קואליציוניים בין סיעות הכנסת, שהוקמו לקראת הרכבת ממשלה. בית המשפט הכיר בכך שהסכמים כאלה, שהם חלק בלתי נפרד מהמסגרת הפוליטית והמשפטית של ישראל, נובעים מהמשפט הציבורי ולכן מחייבים שקיפות כדי לשמור על אמון הציבור ועל טוהר המידות הדמוקרטי. בית המשפט הדגיש כי גילוי מאפשר הן לציבור והן לחברי הכנסת לקבל מידע על ההתחייבויות המשפיעות על הרכבת הממשלה ומטפחות את אמון הציבור, בהתאם לעקרונות דמוקרטיים. הפיקוח השיפוטי הודגש כחיוני להבטחת עמידתם של הסכמים אלה בנורמות ציבוריות ובהגינות. בעוד שבית המשפט הכיר בצורך הפוטנציאלי בפעולה חקיקתית כדי למסד דרישות אלה, הוא קבע כי יש לשמור על שקיפות אלא אם כן קיימים אינטרסים מדינתיים משכנעים כמו ביטחון או יחסי חוץ המצדיקים אי-גילוי. השופט ברק הרחיב על חובתם של אישים פוליטיים לשמש נאמני ציבור, והדגיש כי יש לחשוף הסכמים פוליטיים שיגבירו את אמון הציבור ויאפשרו שיח פוליטי מושכל. פסק הדין הורה לפרסם הסכמים כאלה לא יאוחר מישיבת הכנסת שבה תצביע על אמון הממשלה. החלטה זו מאזנת בין הצורך המיידי בשקיפות לבין פתרונות חקיקתיים פורמליים, ומשקפת את תפקידו של בית המשפט בגישור על פערים בדין הקיים תוך כיבוד הפררוגטיבה החקיקתית.