ע"א 337/62

תקציר

פרשת גינטר-גדעון ריזנפלד נ' רוזה יעקובסון ואח' (ע"א 337/62) נסובה סביב מחלוקת הנוגעת לבעלות בדירה. ריזנפלד, שהיה נשוי אך ביקש להתגרש, רכש דירה מתוך כוונה להתגורר בה עם חברתו, יעקובסון, לאחר שהגירושים שלו יסתיימו. הדירה נרשמה על שמו של יעקובסון, מתוך הבנה שהיא תוחזר לריזנפלד אם נישואיהם המתוכננים לא יתממשו. עם זאת, ג'ייקובסון נעל את ריזנפלד מחוץ לדירה לאחר שמערכת היחסים ביניהם התערערה. ריזנפלד תבע פסק דין הצהרתי, וביקש לבסס את בעלותו בדירה ולרשום אותה על שמו. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתו, והוביל את ריזנפלד לערער. בית המשפט העליון, בהחלטת רוב, קיבל את הערעור. דעת הרוב קבעה כי ההסכם בין ריזנפלד לבין יעקובסון, אף שהיה מפוקפק מבחינה מוסרית, אינו בלתי חוקי. הודגש כי הדירה נועדה לשמש למגורים משותפים עתידיים והרישום על שמו של יעקובסון לא היה ליחסי אישות מחוץ לנישואין. יתר על כן, דעת הרוב מצאה כי תקנת הציבור אינה מחייבת את ביטולו של הסכם כזה, במיוחד בהתחשב באופיים החוזי של הנישואין במשפט העברי, המאפשר גירושין בהסכמה הדדית. לשופטים זילברג ו-ויתקון היו דעות שונות לגבי מוסריות ההסכם, אך שניהם הסכימו שיש לקבל את הערעור. הנשיא אולשן והשופט ברנסון הסכימו עם החלטתו של ויטקון.