ע"א 7516/02

תקציר

במקרה דנן, ביקש המבקש לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר הורה לו לשלם סך של 112,560,000 דולר, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בעקבות טענות לניהול כוזב של ש. דנהיל תעשיות כלליות בע"מ במהלך הליכי הפירוק. בית משפט קמא, לאחר שדחה את בקשתו הקודמת לעיכוב ביצוע, קבע כי הנהלתו הונתה הן את הבנקים והן את מרכז ההשקעות, וכתוצאה מכך הוציאה כספים רבים בדרכי מרמה. על פי התקנות, ערעור אינו מעכב בדרך כלל את ביצוע פסק הדין, וחריגים הם נדירים, המחייבים לא פעם את המערער להוכיח נזק בלתי הפיך אם ההוצאה לפועל תתקדם. המבקש נמנע מלהציג ראיות אלה, במיוחד משום שלא ליווה תחילה את בקשתו לבית משפט קמא בתצהיר הדרוש, ואף לא העיד במהלך ההליכים שהובילו לפסק הדין. צוין כי תצהירו לא תיחם נזקים ספציפיים מביצוע פסק הדין, אלא רק סיפק חששות כלליים מפני שינויים אפשריים בלתי הפיכים. יתר על כן, מאחר שכל נכסיו כבר היו בשליטת המפרק, בית המשפט לא מצא סיכון לנזק בלתי הפיך. יתר על כן, החלטתו הקודמת של בית משפט קמא קבעה כי כל הכספים שייגבו לא יחולקו לנושים עד להכרעה בערעור, ובכך מזערו סיבוכים אפשריים אם הערעור יתקבל. משכך, בקשת השהייה נדחתה, תוך מתן הוראה לדיון מזורז בערעור, והמבקש חויב לשלם לכל משיב שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.