ע"א 55368-04-15

תקציר

הערעור נדחה משום שטענות המערער כוונו בעיקרן נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא, וערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאיו ובמסקנותיו של בית משפט קמא. המערערת טענה כי הבנק מחויב לפרוע את השיקים הנדונים לפי סעיף 10(א)(3) לחוק החל, בשל קיומה של יתרה מספקת בחשבון או בשל הסכם עם המערערת. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבנק הצהיר במפורש כי לא יכבד שיקים באי-סדרים, והמערערת הייתה מודעת לכך. התנהגות העבר של הבנק לכבד שיקים בסטיות לא הטילה חובה חוקית לעשות זאת ללא הגבלת זמן. בנוסף, נמסר למערערת, לכל המאוחר עד ליום 24.11.2013, כי הבנק לא יכבד שיקים החורגים ממסגרת האשראי המאושרת. בית המשפט דחה גם את טענות המערערת כי הבנק פעל בניגוד לחובתו למסור הודעה מוקדמת, כי השיקים שלא כובדו נפרעו באמצעות חשבון חברה, וכי היה על הבנק לאפשר העברת חסכונות לחשבון העו"ש. השופטים הסכימו עם קביעותיו של בית משפט קמא בעניינים אלה ולא מצאו סיבה לבטל את מספר השיקים שסורבו. המערערת חויבה לכסות את הוצאות המשיב בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ בתוך 30 יום.