בג"צ 5105/19

תקציר

בג"ץ דחה עתירה שביקשה לבטל הסכם גירושין שאושר על ידי בית דין שרעי. העותר טען כי בית הדין השרעי חרג מהוראות החוק והפר את כללי הצדק הטבעי, אך בג"ץ לא מצא עילה להתערבות. החלטת בית הדין השרעי לאשר את הסכם הגירושין התבססה על דיני החוזים האזרחיים ונפלה בגדר סמכותו. בעוד שהעותר טען לכפייה ועושק בכריתת ההסכם, קביעותיהם העובדתיות של בתי הדין הדתיים – שמצאו כי טענות אלה אינן נכונות – לא היוו עילה מספקת להתערבות בג"ץ. זאת ועוד, ויתור העותרת על זכות הערעור על החלטת האישור לא הצדיק את השיהוי בהגשת תביעת הביטול ולא השליך לגופה של בקשת הביטול. עוד הדגיש בית המשפט כי ניתן לבחון מחדש את הסדרי המשמורת והסדרי הראייה שבהסכם בכל עת על בסיס טובת הילדים. השופט הנדל הדגיש כי הנוהג של בית הדין השרעי להאיץ את הנפקת תעודות הגירושין בתמורה לוויתור על זכויות ערעור מעורר חששות משמעותיים, שכן הוא עלול לפגוע בזכויות מהותיות. עם זאת, דחיית העתירה התבססה על היעדר עילות התערבות בהחלטת בית הדין הדתי, כאשר השופט אלרון הסכים בנפרד בנקודה זו. למרות השיהוי של העותרת בהגשת העתירה, בית המשפט לא פסק הוצאות בשל התנהלותה של המשיבה 3 ותפקידה של פרקטיקת הוויתור ביצירת אי ודאות.