ה"מ 1151/78
החלטה מחוזי תל-אביב-יפו
תקציר
המקרה סובב סביב נפגע תאונת דרכים שנפצע בעת העמסת משאית. השאלה הייתה האם האירוע נופל תחת חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ובכך מונע תביעות נזיקין אחרות, או שמא יש להתייחס אליו כתאונת עבודה סטנדרטית. בית המשפט קבע כי פריקה וטעינה הן חלק בלתי נפרד מ"השימוש ברכב מנועי", כהגדרתו בחוק הפיצויים, והחיל פרשנות מרחיבה לקשר הסיבתי הנדרש בין השימוש ברכב לבין התאונה. משכך, נדחתה תביעת הנפגע לפי פקודת הנזיקין. בית המשפט הוסיף והבהיר כי חבות הקרן קמה כאשר העוסק האחראי אינו ידוע מבחינה מעשית, גם אם קיימת אפשרות תיאורטית לזהותו. במקרה זה, מכיוון שזהות הנהג לא הייתה נגישה באופן מעשי, הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תישא באחריות. פרשנות זו מבטיחה כי הקורבנות לא יישארו ללא סעד תוך התאמה עם התכליות החברתיות של החוק. יש לציין כי החלטה זו מגבילה את נזקקותו של הנפגע לתביעה יחידה לפי חוק הפיצויים, גם אם קיימים נתבעים פוטנציאליים נוספים, דבר המחזק את אופיו המוחלט והבלעדי של החוק.
חקיקה מקושרת
ה"מ 1151/78 רשות הנמלים בישראל - נמל אילת נ' אברהם הורוביץ, מחוזי (23.2.1979)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.