ע"א 7722/17

תקציר

פסק הדין מקבל את עמדת המערערים כי יש לראות במרשם האוכלוסין כלי טכני סטטיסטי. מטרתו לאסוף נתונים עובדתיים, ולא להכריע בשאלות משפטיות מורכבות או לבחון את תקפות הפעולות שהוא רושם. לפיכך, שינוי בפרטי המרשם, כגון השתייכות דתית, תלוי בהודעת המבקש ובהצגת תעודה ציבורית המאשרת את התרחשות הבקשה – למשל, טקס נישואין או הליך גיור. בעוד שהחוק מתנה שינויים ברישום בהצגת תעודה ציבורית, הדבר נעשה לצורכי ראיות בלבד, כדי להגדיל את נטל ההוכחה על המבקש. התעודה הציבורית אינה מהווה את השינוי; הגיור עצמו הוא הגורם הקובע. גישה זו עולה בקנה אחד עם ההבחנה שנעשתה בפסיקה הישראלית בין רמת הרישום – שהיא עובדתית וטכנית – לבין הרמה המהותית של המשפט. התוצאה הבלתי נמנעת של פסק הדין היא כי המערערים, שעברו הליך גיור שהוכר על ידי קהילות יהודיות, חייבים להירשם כיהודים מיום גיורם. מאחר שילדיהם נולדו לאם יהודייה – לצורכי רישום – גם הם יכולים להירשם כיהודים מיום לידתם. עם זאת, פסק דין זה חל אך ורק על ההליך המנהלי של שינוי פרטים במרשם האוכלוסין ואינו מביע דעה על תוקפם המהותי של הליכי גיור המבוצעים על ידי קהילות לא אורתודוקסיות בישראל. המדינה הסכימה שניתן לרשום את הילדים כיהודים מבלי לתת תוקף מהותי לגיור, ופסק הדין אינו מחייב את המדינה לעשות כן. כמו כן, פסק הדין מבהיר כי מועד פסק הדין ההצהרתי אינו הגורם המכריע לשינוי הרישום; במקום זאת, זהו תאריך תהליך הגיור. פסק הדין נועד לעדכן את מרשם האוכלוסין ולשקף את מצבם הנוכחי של התושבים. לכן, בעוד פסק הדין מאפשר שינויים רטרואקטיביים במרשם, צריכה להיות מידה מסוימת של גמישות לגבי עיתוי הבקשות לפסקי דין הצהרתיים. במקרים הספציפיים שלפנינו מתקבלים הערעורים, ויש לשנות במרשם האוכלוסין את פרטי השתייכותם הדתית של המערערים, רטרואקטיבית למועד גיורם. המדינה תישא בהוצאות המערערים ובשכר טרחת עורך דין, בסך 8,000 ₪ לכל קבוצת מערערים.