ע"א 277/53

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לשני שטרי חוב בסך 1,800 ל"י שנחתמו על ידי המערער, יחיאל ויזן, ונמסרו לשלמה בליזובסקי, והועברו לאחר מכן למשיבה, שרון בע"מ. ויזן ביקש להתגונן מפני תביעת המשיב לתשלום, והציג שלוש טענות: מרמה, חוסר תמורה, וכי השטרות נמסרו לבליזובסקי לבטוחה בלבד. הערכאה הנמוכה יותר דחתה את בקשתו של ויזן לקבל רשות להופיע ולהתגונן, מה שהוביל אותו לערער על ההחלטה. השופט זוסמן, שקיבל את הערעור, קבע כי דחיית בקשתו של ויזן על ידי ערכאה נמוכה יותר בעילה של הטעיה הייתה מוצדקת, שכן ויזן לא סיפק עובדות ספציפיות שיתמכו בהאשמתו. עם זאת, השופט נעתר לבקשתו של ויזן להתייצב ולהתגונן על סמך טענתו השלישית. טענתו של ויזן כי שטרי החוב נסחרו בניגוד להסכם עם בליזובסקי היוותה מקרה לכאורה של ירידת ערך בזכויות קניין, וכעת מוטל על המשיבה, שרון בע"מ, הנטל להוכיח כי נתנה תמורה בתום לב. פסק הדין מבוטל אפוא, וויזן מקבל רשות לטעון את הגנתו בתוך 15 יום, בעוד המשיב מחויב לשלם לויזן סך של 120 ל"י הוצאות בגין הערעור וההליכים בערכאה נמוכה יותר.