ת"פ 19597/10

תקציר

הנאשם הואשם בהריגה בגין הריגת הגב' אסתר גלילי ובשלושה סעיפי תקיפה. ההגנה והתביעה הסכימו על מרבית העובדות שהוצגו בכתב האישום, אשר אושרו על ידי השופט, לרבות הקשר הסיבתי והעובדה שהנאשם היה שיכור בעת ביצוע העבירות. נקודת המחלוקת העיקרית הייתה האם העבירה מהווה הריגה או תקיפה, או גרימת מוות ברשלנות. השופט פסק לטובת התביעה, והרשיע את הנאשם בהריגה כפי שהואשם, יחד עם שני סעיפים של תקיפה לפי סעיפים 379 ו-380 לחוק העונשין משנת 1977. הקביעה התבססה על העובדות המוסכמות ועל צילומי האבטחה שתיעדו את האירועים. לדברי השופט, מעשיו של הנאשם מילאו את הדרישות ההתנהגותיות והתוצאתיות להריגה. יתר על כן, למרות שכרותו של הנאשם, סעיף 34ט(ב) לחוק העונשין קובע כי יש לו כוונה פלילית נדרשת משום שהכניס את עצמו מרצונו ובמודע למצב זה. השופט קיבל את טענת התביעה כי ניתן לייחס לו כוונה פלילית של הנאשם, שהתגבשה בהיותו פיכח, למרות שהיה שיכור בעת ביצוע העבירה. התנהגותו האלימה של הנאשם, שתועדה בצילומי האבטחה, תמכה בתפיסה כי פעל באכזריות ובאופן צפוי מראש, ובכך מילא את דרישות ההריגה. השופט הרשיע את הנאשם בהריגה ובתקיפות נוספות, דבר המשקף את חומרת העבירות ואת המסוכנות הנשקפת לחברה, במיוחד בהתחשב בתקיפותיו הקודמות של הנאשם באותו ערב.