ת"פ 39195-09-13

תקציר

הנאשם הואשם בפריצה לדירה בכוונה לבצע גניבה ובגניבה. השופטת פתחה בפירוט שלושת שלבי הליך גזר הדין, הכרוכים בקביעת העונש ההולם, שקילת חריגה מהמתחם וקביעת העונש. השלב הראשון כרוך בבחינת הערכים החברתיים הנפגעים מהעבירה, מידת הפגיעה, הנסיבות הקשורות לעבירה ומדיניות הענישה הרווחת. השלב השני כרוך בבחינת השיקום או החומרה הנדרשת לשלום הציבור. השלב האחרון כולל בחינת הצורך להרתיע את הנאשם ואת הציבור, כמו גם נסיבות אישיות שאינן קשורות לעבירה. השופט קבע כי העונש ההולם במקרה זה נע בין עבודות שירות ל-18 חודשי מאסר, לצד עונשים כלכליים. לאחר מכן בחן השופט האם יש מקום לחריגה מגבולות מתחמי הענישה בשל שיקום או הגנה על שלום הציבור ומצא כי אין כזו. לפיכך, שיקולי ההרתעה יישקלו בקביעת העונש בגבולות. בשלב השלישי שקל השופט נסיבות אישיות שאינן קשורות לעבירה, כגון עברו הפלילי של הנאשם, המלצות שירות המבחן והבעת החרטה של הנאשם. השופט קבע כי חומרת העבירה והצורך בגמול גוברים על המלצות שירות המבחן והטיל עליו עונש של 4 חודשים ו-15 ימי מאסר בפועל, שירוצו כעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי ו-400 שקל פיצוי שישולם למתלונן. הנאשם הוזהר כי אי השלמת עבודות השירות תביא לריצוי עונש המאסר. גזר הדין כלל גם צו כללי לגבי המוצגים, ולנאשם ניתנה הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.