ת"פ 47429-06-14

תקציר

השופט אינו מקבל את טענת ההגנה כי הסמים שנמצאו ברכב הושתלו על ידי צד שלישי ללא ידיעת הנאשמים. השופט קובע כי הנתבעים לא הביאו כל ראיה, ולו ברמת הספק, לתמיכה בטענתם. תחת זאת, השופט מוצא כי מעדויות השוטרים ומדברי הנאשמים עצמם עולה כי הם ידעו על הסמים שהוסתרו ברכב. כמו כן, השופט קובע כי החזקת הרכב על ידי הנאשמים ואי יכולתם להפריך את חזקת הידיעה, הביאו להרשעתם בהחזקת הסמים שנמצאו בו. עם זאת, השופט זיכה את הנאשמת בשל ספק לגבי מודעותה לנוכחות הסמים. באשר לזהותו וריכוזו של הסם שנתפס, השופט מצדד בתביעה. החומר שנמצא ברכב נקבע כסם מסוכן, למרות טענת ההגנה כי הוא הכיל ריכוזים כה נמוכים של הרואין עד כי יש לראות בו דבר של מה בכך. השופט הולך בעקבות הפסיקה הקיימת, הרואה את התכשיר כולו כסם מסוכן, ומטיל את נטל ההוכחה על הנאשם להוכיח אחרת. עוד מציינת השופטת כי על פי פקודת הסמים המסוכנים, כמות ההרואין המוחזקת אינה צריכה להיות "נטו" של תוספים כלשהם, מה גם שבכתב האישום לא צוין כמות נטו. בעקבות זאת הורשע הנאשם בהחזקת 1,156.77 גרם סם מסוג הרואין לצריכה שאינה עצמית. טענת הטריוויאליות נדחית.