דנ"פ 5155/11

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לדיון נוסף בנימוק שפסק הדין הנדון, הנוגע לבחינת עבירות מתמשכות בין מועד הגשת כתב האישום לגזר הדין, אינו מצדיק דיון נוסף. על פי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, לבית המשפט שיקול דעת בבואו לקבוע אם יש צורך בדיונים נוספים, ואלה ניתנים בדרך כלל רק במקרה של חידושים או קשיים הלכתיים משמעותיים. פסק הדין שניתן לאחרונה, המפרש את כתב האישום באופן מהותי, עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת ואינו סותר פסיקות קיימות. היא גם עולה בקנה אחד עם העיקרון שאין עונש ללא אזהרה, ומבטיחה שהנאשם מבין היטב את האישומים נגדו. כמו כן, פסק הדין משתלב במסגרת הפסיקה בעניין הרשעות לפי חוק התכנון והבניה. קבלת הטענה כי יש לראות בכתב האישום עצמו קו מפריד לעבירות מתמשכות עלולה להוביל למורכבות פרוצדורלית ולריבוי הליכים מקבילים על אותה מערכת עובדות, דבר שאינו יעיל ומיותר. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף נדחית.