עת"מ 9142-07-13

תקציר

העותרים ביקשו היתר לבנות פרגולה ולגדר את חלקת האדמה הצמודה לדירתם. עם זאת, ועדת התכנון המקומית דחתה את בקשתם, מה שגרם להם לערער לבית המשפט. עיקר טענותיה של העותרת היו כי החלטת הוועדה היא בלתי סבירה ומפלה. לאחר עיון מדוקדק בחומר הראיות והאזנה לטענות הצדדים, לא מצא השופט כל הצדקה לטענות העותר ודחה את העתירה. השופטת הסכימה עם עמדת הוועדה כי מיקומה המבוקש של הפרגולה אידיאלי לבנייה עתידית אפשרית של ממ"דים בבניין. התנאי שהציבה הוועדה נמצא סביר ומידתי, מה גם שהיא אפשרה לעותרים לבנות את הפרגולה אך חייבה אותם להכיר בכך שהמבנה לא יפגע בקיומם המשפטי של ממ"דים עתידיים. כמו כן, אישר השופט את החלטת הוועדה שלא לתת היתר לגדר את המגרש כולו, שכן הדבר יגביל משמעותית את השימוש בחצר המשותפת לדיירי הבניין. השופט הדגיש כי החלטת הוועדה הייתה סבירה והתבססה על שיקולים תכנוניים לגיטימיים, ולא הייתה לבית המשפט עילה להתערב. בנוסף, טענות האפליה של העותר, שהתבססו על החלטות בלתי עקביות לכאורה בעניינם של דיירים אחרים, לא הוכחו. השופט דחה גם את טענת העותר בדבר הבטחה מנהלית לכאורה הנוגעת לפיתוח החצר. משכך, העתירה נדחתה, והעותר חויב לשלם למשיבים הוצאות והוצאות משפט.