ב"ש 93627/06

תקציר

המבקש ביקש עיכוב ביצוע של עונש המאסר שהוטל עליו בגין מעשה מגונה ואיומים. הבקשה התקבלה. השאלה העיקרית שנדונה הייתה זיהויו של המבקש, שכן ההגנה לא ערערה על האירוע עצמו. ההגנה טענה כי זיהויה של המתלוננת היה שגוי, לא אמין והושפע מחקירה פרטית שניהל בעלה. עוד נטען, כי האיסור של חוקר הילדים על עדותם של הילדים הקטינים פוגע בהגנתו של המבקש. בתוך כך, סברה התביעה כי עדותה של המתלוננת אמינה ונתמכת בראיות אחרות. הם גם הדגישו את עברו הפלילי הקודם של המבקש. השופט שוכנע כי קיים ספק מספיק כדי להצדיק עיכוב ביצוע, וציין כי ריצוי ולו חלק מהעונש לפני הערעור עלול לגרום לפגיעה בלתי מוצדקת בזכות הערעור ובאמון הציבור במערכת המשפט. ההחלטה הושפעה גם ממקרה קודם, דניאל פינר נ' מדינת ישראל, שבה הורה בית משפט על שחרורו של מערער הממתין לפסק דין בערעור, נוכח חששות בדבר ראיות זיהוי. השופט נעתר לבקשת המבקש, והורה על עיכוב ביצוע העונש בכפוף לערבויות מסוימות: ערבות עצמית בסך 75,000 ₪, ערבויות צד ג' בסך 50,000 ₪, הפקדת מזומן בסך 20,000 ₪ ועיכוב יציאה מהארץ בצירוף הפקדת דרכונו בקופת בית המשפט.