ת"א 1451/08

תקציר

התובעת, חברה ישראלית שגייסה כספים בחו"ל באמצעות הקצאת מניות בבורסה זרה, שילמה מס בולים לנתבעת, משרד האוצר הישראלי, בין השנים 2000-2005. משנוכחה לדעת כי מדובר בתשלומים מיותרים, ביקשה התובעת החזר, אותה אישרה הנתבעת באופן חלקי, תוך החזרת הסכומים ששולמו בשלוש השנים שקדמו לבקשה אך דחיית התשלומים הישנים בשל התיישנות. בית המשפט בחן האם התביעה להשבת מס בולים ששולם ביתר נופלת תחת חוק מסים עקיפים ותקופת ההתיישנות המקוצרת שלו או חוק ההתיישנות הכללי. נמצא כי חוק המסים העקיפים חל על מס בולים, פירש את המונח "טובין" בחוק כך שיכלול מסמכים, וקבע כי "התקופה הקובעת" הרלוונטית למס בולים היא חמש שנים לטובין מיובאים ושלוש שנים לטובין אחרים. מאחר שמסמכי התובעת הוכנו ונחתמו בישראל, חלה תקופת ההתיישנות בת שלוש השנים, שהפכה את התשלומים הישנים למיושנים. בנוסף, בית המשפט קבע כי תשלומים שנעשו בטעות, גם ללא עיגון משפטי, מהווים מס וכפופים לחוק המסים העקיפים, ובכך חיזק עוד יותר את מגבלת שלוש השנים. מועד תחילתה של תקופת ההתיישנות לא נדחה בשל מחלוקות משפטיות, ואי ידיעתו של התובע את החוק לא שינתה זאת. התובע לא זכה במלוא הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך דין, שכן הנתבעת ציינה בעבר כי תפעל בהתאם לפסק הדין Shopping.com, והתיק היה בעיקרו מחלוקת על פרשנות משפטית. עם זאת, חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בסך 70,000 ₪ בתוספת מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לסיכום, בית המשפט קיבל חלקית את תביעת התובעת, והורה לנתבעת להחזיר תשלומים שבוצעו למעלה משלוש שנים לפני בקשת ההחזר, בתוספת קנסות כספיים.