ע"פ 3255/14

תקציר

המערער הועמד לדין בגין הצתה ואיומים בעקבות סכסוך עם אחותו, במהלכו שלח לה מסרונים מאיימים. הוא זוכה מהצתה מחמת ספק, שכן נמצא כי אחיו הקטין השליך בקבוק תבערה לעבר ניידת משטרה. עם זאת, בית המשפט הרשיע אותו בהתנהגות מאיימת. המערערת ערערה על החלטה זו, והעלתה שלוש טענות עיקריות. ראשית, הוא טען כי היה צריך לזכות אותו מהאיום בעילה של שכרות, שלפי סעיף 34(ט) לחוק העונשין פוטרת אדם מאחריות אם היה שיכור בעת ביצוע העבירה. השופטת דחתה טענה זו, בקובעה כי המערער לא הביא ראיות לכך שאינו מסוגל להבין את מעשיו או לשלוט בהם, כנדרש בסעיף 34ט(ד) לחוק העונשין. שנית, המערער טען כי היה צריך להגן עליו מפני העמדה לדין באישום החמור יותר של הצתה, שהוביל בסופו של דבר להרשעתו באיומים. השופט דחה טענה זו וקבע כי חומרת האישום הראשוני אינה מצדיקה את ביטול סעיף האיום, מה גם שהאיומים היו אמינים והובילו את אחותו לבקש הגנה משטרתית. לבסוף, ביקש המערער פטור מהרשעה, שגם אותו דחה השופט, שכן הוא שמור למקרים מיוחדים והמערער לא הצליח להראות כיצד הרשעתו תפגע באופן משמעותי בשיקומו. הערעור נדחה, וההרשעה באיומים והמאסר על תנאי אושרו.