ת"א 41596-03-23

תקציר

המבקשת ביקשה לתקן ולהשלים, או לחילופין לבטל, פסק בוררות הקשור להסכם מקרקעין עם המשיב. המבקש טען כי הייתה סתירה פנימית בפסק הבוררות שהיוותה טעות סופר, או חרגה בדרך אחרת מסמכותו של הבורר. עוד טענו כי הבורר לא הכריע בשאלה משפטית שהוגשה להכרעתו, וכי פסק הבוררות נוגד את תקנת הציבור. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. בית המשפט קבע כי סמכותו של הבורר לתקן את פסק הבוררות מוגבלת לעניינים טכניים מסוימים ואינה משתרעת על הקביעה המהותית שהתקבלה. גם לא הייתה סתירה בפסק הבוררות או בהחלטות הבורר. יתר על כן, המבקש היה מודע לסתירה הנטענת מלכתחילה אך בחר שלא להתנגד ובמקום זאת שיתף פעולה בהליך. בית המשפט הדגיש כי ככלל יש לקיים את פסקי הבוררות, ובמקרה זה פעל הבורר על פי ההליך המתאים והוציא החלטה מנומקת היטב. לפיכך, נדחתה הבקשה לתקן ולהשלים את פסק הבוררות, ולבטל את פסק הבוררות. תחת זאת, אושרו פסקי הבוררות, והמבקש חויב בכיסוי הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.