בש"פ 2467/10

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים בנוגע לבקשת מספר נאשמים לעיין בראיות התביעה בתיק הנוגע להסדרים כובלים בתחום ההגברה והתאורה, בניגוד לדיני ההגבלים העסקיים. הבקשה נוגעת באופן ספציפי לחשיפת מידע הנוגע להקפאת הליכים נגד אחד הנתבעים, צבי זילברבאום, שהוא מבוגר וחולה. הנתבעים ביקשו לברר את כל העניינים הקשורים לשהייה זו, לרבות רשומות רפואיות, הבקשה להשהות עצמה ורישומים פנימיים של היועץ המשפטי לממשלה ורשות ההגבלים העסקיים. החלטת בית המשפט המחוזי דחתה את בקשת הגילוי, תוך ציון זכותו של זילברבאום לפרטיות בכל הנוגע לתיק הרפואי שלו וסיווג את הרשומות הפנימיות כתקשורת חסויה. המערערים, אליהם הצטרפו חלק מהנאשמים האחרים, ערערו על החלטה זו וטענו כי הגילוי נחוץ להגנתם, ובפרט לבחינת אפשרות לאכיפה בררנית מצד המדינה ולבירור הטעמים להקפאת ההליכים בעניינו של זילברבאום. עוד נטען, כי מצבו הרפואי של זילברבאום בנוגע ליכולתו להיות נאשם חל על תפקידו כעד. ההכרעה העיקרית בערעור, בכפוף לתנאי אחד, היא דחיית הבקשה. התנאי נוגע לבקשה להקפאת הליכים ולהתכתבויות המקבילות, שכבר נמצאות בידי ההגנה באופן חלקי. השופטת מציינת כי ניתן היה לשתף גרסאות מעודכנות של מסמכים אלה עם הנאשמים האחרים, תוך השחרת קטעים הנוגעים למידע הרפואי והאישי של זילברבאום. השופט מדגיש את הצורך להגן על זכותו של זילברבאום לפרטיות בכל הנוגע למצבו הרפואי וקובע כי הרישומים הפנימיים של רשויות אכיפת החוק אינם כפופים לגילוי, שכן הנאשמים כבר מחזיקים ב"חומר הגלם" הדרוש להגנתם. יתר על כן, השופטת מסכימה עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי רישומים אלה אינם מבססים את טענות הנאשמים לאכיפה בררנית וכי אין צורך בהסבר נוסף מצד המדינה. ככלל, פסק הדין מדגיש את הצורך להגן על פרטיות המידע האישי והרפואי ומכיר במגבלות חובות הגילוי של תקשורת פנימית ורשומות של רשויות אכיפת החוק.