ת"פ 10291-01-12

תקציר

השופט דוד רוזן דחה את בקשתו של מר יעקב אפרתי להפריד את משפטו מיתר הנאשמים בתיק. מר אפרתי, המכונה נאשם 13 בהכרעת הדין, טען כי שלושת המקרים המפורטים בכתב האישום - הולילנד, הזרע ותעשיות מלח לישראל - אינם קשורים זה בזה מספיק כדי להוות פרשה אחת, כנדרש בחוק. לטענתו, הקשר היחיד בין התיקים היה עד המדינה, נאשם 5 (המקורב לאפרתי) ומינהל מקרקעי ישראל. עם זאת, השופט רוזן קבע כי מתקיימים התנאים לצירוף נאשמים מרובים לכתב אישום, כמפורט בסעיף 87 לחוק סדר הדין הפלילי. הוא הדגיש כי האישומים קשורים זה בזה מבחינת מעשים, שיטות, נאשמים וצדדים מעורבים. השופט הדגיש כי כתב האישום מתאר שיטה דומה בה נוקטים נאשמים יזמים לקידום האינטרסים שלהם באמצעות שוחד. תקופות החפיפה של סעיפי האישום והקשרים בין הנאשמים תמכו אף הם ברעיון של פרשה אחת. הפרדת משפטו של אפרתי, הזהיר השופט רוזן, עלולה להוביל להצגה חלקית ולא שלמה של העובדות, כמו גם להליכים לא יעילים ומכבידים. לפיכך, משפטו של נאשם 13 יישאר צמוד לנאשמים האחרים, מה שעשוי להוביל לסיום מהיר יותר של התיק ולא יהווה איום על זכותו של מר אפרתי למשפט הוגן.