ע"פ 2094/11

תקציר

המערערים, ציון בן-עמי ושמעון אזולאי, הורשעו בעבירות סמים ונגזרו עליהם שמונה וחצי שנים ו-11 שנות מאסר, בהתאמה, במסגרת הסדר טיעון. הם עתרו לחזור בהם מהודאתם ולבטל את הרשעתם. הטענות העיקריות היו כי המדינה התנתה את הסדר הטיעון בהשתתפותם של כל 15 הנאשמים בתיק, וכי על המערערים הופעל לחץ מצד הנאשמים האחרים ועורכי דינם. בית המשפט פירט את טענות המערערים ואת הדין החל, והדגיש כי ניתן לחזור בהם מהודאות מטעמים מיוחדים. במקרה של בן עמי, הטענה כי הופעל עליו לחץ טרם מתן גזר הדין לא יכלה לעמוד, שכן עורך דינו הסביר לו את המצב והמליץ על הסדר הטיעון. לגבי אזולאי, היו חילופי סנגורים וחששות מסוימים מהלחץ שהוא היה נתון בו. עם זאת, סנגורו האחרון המליץ על ההסדר והיה נוכח בעת הודאתו. בית המשפט קבע כי הודאות המערערים אינן שקריות ודחה את הערעורים. השופטים עמדו גם על רגישותם של "הסדרי טיעון כבולים" ועל הצורך בזהירות, אך במקרה זה נשמרו זכויותיהם הפרוצדורליות של המערערים. בנוסף, הצהרותיה של המדינה כי תסכים רק להסדר חבילה כולל, משמען כי מתן אפשרות למערערים לחזור בהם מהודאותיהם יוביל למניפולציה פסולה.