זי 109/16

תקציר

זהו סיכום פסק הדין בתיק תקיפה מינית שהתרחש בין שני חיילים במהלך שירותם הצבאי. המתלונן והנאשם שובצו לחלוק אוהל במהלך שבוע אימונים בשטח. ויכוח פרץ ביניהם לפני השהייה שהוקצתה לאוהל. המתלונן, שאוים על ידי הנאשם, ביקש שלא לחלוק עמו את האוהל, אולם המפקדים החליטו אחרת. בשעות הבוקר המוקדמות הכניס הנאשם, שהיה ער, את ידו מתחת לתחתוניה של המתלוננת הישנה ומישש את ישבנו לצורך גירוי מיני או השפלה. המתלונן התעורר, נטל את ידו של הנאשם, אסף את חפציו ורץ לשירותים הסמוכים. לאחר מכן עלה הנאשם לסיבוב השמירה האחרון. המתלוננת נשארה בתאי השירותים עד לתהלוכת הבוקר. בהמשך דיווח המתלונן על האירוע להוריו ולמפקדיו. רוב השופטים היו בעד להאמין לגרסת המתלוננת לאירועים ולכן הרשיעו את הנאשם במעשה מגונה בנסיבות של אונס. אחד השופטים חלק על כך, ונימק זאת בכך שקיימת אפשרות שהאירוע היה פרי דמיונה של המתלוננת. לצורך העונש התחשב בית המשפט בהיעדר תכנון לפני התקיפה, בנזק שנגרם לקורבן, בנסיבות התקיפה ובערכים הצבאיים שנפגעו ממעשיו של הנאשם. בית המשפט קבע כי העונש ההולם הוא 4 חודשי מאסר בפועל, לצד 17 חודשי מאסר על תנאי, ו-3,000 שקל פיצוי לנפגע, שישולמו בתשלומים. השופטים גם החליטו שלא לאפשר לנאשם לרצות את עונשו במסגרת עבודה צבאית בשל אופי העבירה שלו והיסטוריה של עריקה.