ע"ע 1163/00

תקציר

בערעור מדובר ברופא, עובד ותיק בבית חולים בנצרת, שפוטר מתפקידו לכאורה בשל בעיות ביצוע וסירוב לחתום על חוזה עבודה חדש. למרות שימוע שאפשר לו להגיב לטענות אלה, נטען כי החלטת הפיטורים התקבלה מראש, דבר הפוגע בהגינות הנדרשת על פי הצדק הטבעי. בית הדין האזורי לעבודה בנצרת הוציא צו ארעי והחזיר את הרופא לתפקידו, תוך הדגשה כי נראה כי הדיון היה פורמלי בלבד. נפסק כי על בית החולים, גם אם הוא גוף פרטי, לנהל הליכי פיטורים בתום לב. בית המשפט ציין את חשיבות העסקתו הרציפה של הרופא בשל האופי המקצועי של עבודתו והנזק המקצועי והאישי שנגרם כתוצאה מפרידה פתאומית לאחר 13 שנות שירות. למרות שפיטורים שלא כדין מצדיקים בדרך כלל פיצוי, בית המשפט הדגיש כי במקרים חריגים, כמו זה, השבה עשויה להיות ראויה. הערעור נדחה, תוך שמירה על צו המניעה עד לסיום ההליך העיקרי, תוך הצעה לדיון מזורז. ההחלטה הדגישה כי בעוד שגופים פרטיים רשאים לרדוף אחר רווחים, עליהם לדבוק בנוהלי העסקה הוגנים. בית הדין לא מצא ראיות משמעותיות לבעיות במקום העבודה המצדיקות את הפיטורים וקרא לפתרון זהיר ומהיר של התיק העיקרי.